העוני – גם במשפחות עובדות

נשיא עמותת אור יוסף הרב אברהם דיין בטור מיוחד באתר נענע10.

יותר מ-13% מהמשפחות העובדות בישראל נכללות במעגל העוני. השכר נמוך, ההוצאות גדולות וכל מעידה קטנה – דוגמת פיטורים או ניתוח – עלולה להוציא אותה מאיזון. החובה של כל אחד ואחד היא לראות כיצד ניתן לפעול למען 1.7 מיליון העניים במדינה • טור בעקבות סדרת הכתבות "שורדות".

1.7 מיליון עניים חיים בישראל, לפי הביטוח הלאומי, וישנם הסבורים כי המספר גדול עוד יותר. בדו"ח האחרון ישנה עלייה גם בקרב המשפחות העובדות – יותר מ-13% מהן סובלות מעוני.

אנשים רבים חושבים שעוני לא מגיע מתוך מצוקה אובייקטיבית ומי שמעוניין – יכול לעבוד ולהתפרנס בצורה סבירה. האנשים הללו טועים. למאות אלפי משפחות אין שום דרך להיחלץ מהעוני הקשה – גם אם יעבדו 24 שעות ביממה.

הנה כמה דוגמאות שקיבלנו בעמותת "אור יוסף" רק בשבוע האחרון (כל השמות בדויים): שרה, אלמנה החיה לבדה, מקבלת 2,800 שקל בחודש. הכל מביטוח לאומי. לאחר שהיא משלמת 800 שקל שכר דירה לעמידר והוצאות קבועות אחרות, היא נשארת עם פחות מ-500 שקל. זה לא מספיק אפילו לאוכל.

אייל, נכה, מקבל קצבת נכות בסך 5,000 שקל. אשתו לא יכולה לעבוד מאחר שהוא זקוק לעזרתה. הם מגדלים משפחה גדולה, וגם בתם הגרושה חיה אצלם. יש להם דירה עם משכנתה גדולה ואין להם שום דרך להתמודד עם ההוצאות השוטפות והמיוחדות.

דנה עגונה, בעלה לא מוכן לתת לה גט. היא מגדלת לבד ארבעה ילדים. היא גם חולה בסרטן, ונמצאת בתהליך בקשת קצבת נכות. אין לה ממה לחיות, וגם אם תקבל קצבת נכות – האם זה יספיק?

כל מעידה קטנה במשפחה – פיטורים, ניתוח, הוצאה רפואית גדולה – יכולה להוציא אותה מהאיזון, גם כששני בני הזוג עובדים. השכר החציוני עומד כיום על פחות מ-7,000 שקל בחודש – סכום שבקושי מספיק לניהול אורח חיים בסיסי.

מעגל העוני כולל בתוכו בדרך כלל גם אנשים שאין בבעלותם דירה, מאחר ששכר הדירה עומד היום בערך בגובה שכר המינימום. בנוסף, יש גם אנשים שפושטים רגל, נעקצים, עולים חדשים, קשישים נזקקים, נכים וחולים – ועוד סיבות רבות להיכנס למעגל. ישנן גם משפחות שלא נמצאות בסטטיסטיקה, אבל לא עומדות בהוצאות – וחוסכות בבריאות, בחינוך ובמזון.

המדינה מסייעת בקצבאות, אבל הסכומים הללו אינם מאפשרים לחיות בכבוד. בכל מקרה, המדינה לא בודקת מקרים פרטניים, ולכן אנשים רבים אינם נכללים בקריטריונים. כאן נכנסות לתמונה עמותות הסיוע והרווחה. אצלנו, לדוגמה, מפעילים בין היתר מערך מזון, מרכז אופטיקה וראייה, סיוע בטיפולי שיניים ומרכז ביגוד.

המדינה כמעט אינה מקצה תקציבים לפעילות זו, ולכן החובה של כל אחד ואחד היא לראות כיצד ניתן לפעול – בהתנדבות, בממון, או בכל דרך אחרת. כפי הנאמר: "כל ישראל ערבים זה לזה". האם ניתן למגר את העוני? לא. האם ניתן לעזור לאנשים הללו לחיות בכבוד? כן. חובתנו המוסרית העליונה היא לעשות ככל יכולתנו לשם כך.

פורסם באתר nana10.